לא צוף פרחים, אלא טל דבש
גשם הטיליה האופייני והדביק מתרחש בדרך כלל בתקופת הזוהר של הפארק והגן הפופולריים גרטנבאום - לכן התבססה התפיסה המוטעית שזה מה שזה צוף פרחים. אבל לטיפות הממטרות אין שום קשר לפריחת הטיליה - הן הפרשות של כנימות, מה שנקרא טל דבש. הכנימות מופיעות יותר ויותר במקביל לפריחת הטיליה. אגב, הם גם מאוד אוהבים לאכלס עצי מייפל - כך שגם חנייה וישיבה מתחתיהם יכולה להיות עניין דביק ממאי עד יולי.
גם לקרוא
- למה זה קורה שורד חג המולד לא פורח?
- למה זה אם הדומדמניות לא פורחות?
- למה זה כשהדובדבן הקורנלי לא פורח?
אז שוב לשם הבהירות:
- גשם דביק של טיפות מתחת לעצי טיליה, לא צוף פרחים, אלא טל דבש (הפרשת כנימות)
- מתרחש גם מתחת לעצי מייפל - אז לא ספציפי לעצי טיליה
מהו בעצם טל הדבש?
כפי שאמרתי: טל דבש הוא עניין של הפרשות כנימות - אבל ספציפיות, כלומר כאלה הנובעות מהזנה שלהן מהמוהל של עלי הטיליה. זה מורכב בעיקר מפחמימות ושיעור קטן יותר של חלבונים. הכינים משתמשות בעיקר באחרון ומפרישות את רוב הפחמימות בצורת סוכר. התוצאה היא טל הדבש וכמיץ סוכר כמעט טהור, דביק באופן טבעי.
שמחות וצער של טל דבש
טל דבש בקשר לפטריות הוא קריטי
רבים רואים בטל דבש רק חיסרון בהתחלה – הציפויים הדביקים על הרכב או על רהיטי ישיבה הם כמובן מעצבנים. ואם מתיישבת בו הפטרייה המפויחת כביכול והשמש זורחת עליה, היא אף עלולה לפגוע בציור. בדרך כלל טל הדבש אינו מזיק מכיוון שהוא מסיס במים וניתן לשטוף אותו בקלות בגשם הבא. רוב הכנימות נשטפות אז גם מהעלים. אז טל הדבש הוא תופעת מזג אוויר נאה.
מקור מזון לדבורים
אבל לטל דבש יש גם תופעות לוואי חיוביות – גם אם נוכל להפיק מהן תועלת רק במידה מוגבלת. מצד אחד, כמה חרקים מועילים ניזונים ממנו, בעיקר דבורים. מלבד העובדה שפריחת הטיליה היא גם מקור מזון פופולרי עבור החרקים המזמזמים, טל דבש חשוב במיוחד עבור כוורנים (תחביבים): הוא אחראי לניחוח החזק והכהה של דבש יער.
