הנקבה נחשבת לרעיל במקצת
הנקבה רעיל מעט בכל חלקי הצמח. בין היתר הוא מכיל חומר בעל השפעה מעט הזיה. לכן כננות נחשבות בלתי אכילות. זה חל גם על הפרחים הלבנים או הוורודים, שלעיתים מכונים אותם כאכילים.
גם לקרוא
- הענב הוא אחד הצמחים הרעילים מעט
- נגיד אינו רעיל, הוא אכיל
- כתום-אדום נץ הוא אכיל ואינו רעיל
מרכיבים נוספים של ה-bindweed הם:
- פלבנואידים
- חומר שיזוף וחומצה
- קונבולולינים
- גליקורטינים
- שרף וגליקוזידים לבביים
- טאנינים
האם החבלנית אכילה?
אם אין תסמינים חמורים של הרעלה שיש לחשוש מהם בעת צריכתו, הצמח אינו אכיל. זה נכון במיוחד עבור ילדים, שבהם השיכרון נמשך זמן רב יותר ועלולות להיות השלכות גרועות יותר.
עם זאת, שום דבר לא מדבר נגד שימוש חיצוני בנטורופתיה.
עשב מרפא כצמח מרפא
הענב נחשב לצמח מרפא במשך מאות שנים. עם זאת, זה לא משחק תפקיד מרכזי, שכן יש חלופות לא רעילות שהרבה יותר קל למינון.
בגלל המרכיבים הרעילים, ניתן להשתמש בעורקנית רק על ידי אנשי מקצוע רפואיים מנוסים עבור המחלות הבאות:
- חום
- בעיות עיכול
- בעיות במתן שתן
- חולשת מרה וכבד
- דַלֶקֶת
אספו את השורשים, הפרחים והעלים של הירדן
השורשים נאספים בסתיו ובאביב, בעוד שעלים ופרחים נקטפים, קוצצים ומייבשים בקיץ
לטיפול בדלקת ברגליים וברגליים, מייצרים מהפרחים תמיסת צחצוח פצעים. אומרים כי לטינקטורה של עשבוני יש אפקט מרפא ומעל הכל משכך כאבים. הוא משמש לעתים קרובות גם על פצעים שאינם נרפאים היטב ללא כל הוכחה מדעית.
תה עשבוני מומלץ לעתים קרובות יותר. בגלל המרכיבים הרעילים, יש להימנע מכך כי קיים סיכון למנת יתר.
טיפים
עבור גננים רבים, העשב הוא אחד מאותם עשבים שקשה לשלוט בהם. הסיבה היא השורשים הארוכים, שבקושי ניתן לחלץ מהאדמה. צמחים חדשים נוצרים מכל חתיכה קטנה.