השמיר הוא צמח מרפא בדוק במטבח ואף בעל סגולות מרפא. כאן תוכלו לגלות את כל מה שאתם צריכים לדעת - מטיפוח ועד לשימוש.
תוכן
- גדל בעצמך שמיר
- זני שמיר
- לאסוף ולאחסן שמיר
- שמיר: שימושים ומרכיבים
גדל בעצמך שמיר
מקום
השמיר נמצא במקום שטוף שמש בגינה שלך. לא צריכה להיות ריבוי מים קבוע. לכן, קרקעות חימר עם כמות מסוימת של חול מתנקז או חצץ מושלמות לגידול שמיר. בגידול מסחרי מגדלים גם שמיר בחממה. הצמחים עומדים גם באדמה הטבעית וגם בעציצים. אפילו תרבית ללא אדמה במערכות הידרופוניות כביכול אפשרית. אם החלטתם לטפח את השמיר בעציץ למרפסת או למרפסת, יש לבחור מיכל שהוא מעל הכל גבוה מספיק. הסיבה לכך היא שהשמיר יוצר שורש עמוק. בנוסף, הצמח מגיע לגובה של עד 60 ס"מ ובעל דרישת מים מתאימה במיוחד בעציץ. כדי שצמח המלפפון לא יפיל את ראשו לעיתים קרובות ובמהירות בימי הקיץ החמים, רצוי נפח מצע נדיב יותר בעציץ.
שמיר מופץ רק בזריעה. החל מאפריל ניתן לפזר את הזרעים ישירות החוצה. אין למרוח את הזרעים הבודדים קרוב מדי זה לזה. כך תוכלו לחסוך לעצמכם דילול שלוקח זמן על מנת ליצור מספיק מקום לצמחים הבודדים להתפתח שוב אם הדוכן צפוף מדי. כמובן שניתן לגדל שמיר בבית גם ממרץ ולאחר מכן לשתול אותו במאי עם עופרת גידול. בטמפרטורות סביב 15 מעלות צלזיוס, לוקח כשלושה שבועות עד שניתן לראות את השתילים הראשונים.
למרות ששמיר הוא מה שמכונה מנביט קל, יש לכסות את הזרעים באדמה בחוץ. זה מפחית את הסיכון שהזרע העדין ייגרר ברוח. השתיל מתפתח לאט מאוד בהתחלה. זה מוביל לכמות גדולה יחסית של עשבים שוטים בערוגה. אז בהתחלה זה עניין של למרוט בשקדנות את מה שלא שייך לשם. העשב השנתי יזרע בעצמו במקום אם יאפשר לו לפרוח. עם זאת, עדיף לשנות את המיקום מדי שנה, שכן גידול חוזר באותו מקום מגביר את הסיכון לפתוגנים אופייניים.
אתה יכול למצוא הוראות מפורטות שלב אחר שלב במאמר שלנו לגדל שמיר: עשב המלפפון מהגינה שלך.
השקיה ודישון
עשב המלפפון מעדיף אספקה שווה של מים. תנודתיות חזקה של לחות המצע מגבירה את הסבירות להדבקה בפטריות שורש. לכן, במיוחד בימים חמים, כאשר גדלים במיטה, הידית צריכה להיות בכיוון המזלף. מבחינת רכיבים תזונתיים, השמיר יותר קל לטפל, במיוחד בשל זמן העמידה הקצר יחסית שלו. כאשר מטפחים במיטה, זה בהחלט מספיק להשתמש בדשן אורגני בעיקר כמו שלנו לפני הזריעה דשן אוניברסלי אורגני Plantura לערבב פנימה. בתרבית העציצים אתה או מחפש מצע מופרה איכותי כמו הפלנטורה שלנו אדמה אוניברסלית אורגנית או מדי פעם לדשן במי ההשקיה. אספקה שופעת מדי של חומרים מזינים תוביל רק לזרמים רכים ולצמיחה מוגזמת. פחות זה יותר עם שמיר.
הגנת הצמח
השמיר לוקה גם במחלות ומזיקים האופייניים לבני משפחת האומלים. וירוסים מסוימים יכולים להוביל לעצירת גדילה. מזיקים של בעלי חיים הם נמטודות גם בחלל השורשים כנימות וזבוב כורה העלים. אבל בעיקר הפתוגנים הפטרייתיים הם שמטרידים את עשב המלפפון. בשל מה שנקרא מחלת הופעתה, ניתן לרשום אובדן גדול של שתילים מיד לאחר הזריעה. שילוב של מספר פטריות מזיקות לצמחים גורם לצמחים העדינים ליפול לפתע. מלבד שמירה על הזריעה לחה אחידה אך יבשה ובחירת הצמחים הנגועים, אין הרבה מה לעשות כאן. נציג של סוג הפטריות פוסריום יכול גם להוריד את עשבי התיבול בנקודת זמן מאוחרת יותר בתרבות. מכיוון שמזיקים אלו נשארים באדמה, יש לשנות את מיקום השמיר תמיד בשנה הבאה, במיוחד אם יש נגיעות.
זני שמיר
סוג השמיר (Anethum graveolens) עדיין מחולקת. הנציג המפורסם ביותר הוא המגוון Anethum graveolens var. הורטורום, שמיר הגן. יש גם את מה שנקרא שמיר שדה (Anethum graveolens var graveolens) כמו גם תת-המין של שמיר הודי (Anethum graveolens subsp. משהו כזה), השונה משמיר גינה רק בארומה הפחות בולטת שלו.
תוכל למצוא מידע נוסף אצלנו סקירת מגוון.
בשורות שמיר הגינה הגדל במקומות רבים ניתן למצוא בשוק כמה זנים. אנו מציגים את המאפיינים של הנציגים העיקריים:
- זר: זן עדין עלים הגדל בצורה קומפקטית.
- דוּקָט: זן בעל עלים ירוקים בעל ארומה חזקה הודות לתכולה הגבוהה של שמנים אתריים.
- אלה: מגוון גידול קומפקטי; ניתן לזרוע ישירות לתוך העציץ למרפסת ולמרפסת.
- פיל: עשיר במיוחד בעלים ובשל פריחה מאוחרת עם זמן קציר ארוך.
- הֶרקוּלֵס: פרודוקטיבי במיוחד בשל צמיחה נמרצת ופריחה מאוחרת.
- מַמוּתָה: זן ותיק הגדל במרץ ובעל ארומה חזקה במיוחד.
- Brevi של Sperli: מגוון בעל עלים רבים ותכונות מצוינות לגידול בעציצים.
- רביעיות: צומח חזק; עם תפרחות יפות להפליא ולכן מתאים גם כצמח נוי ופרח חתוך.
לאסוף ולאחסן שמיר
קְצִיר
הדגש העיקרי בעת גידול שמיר הוא על יורה צעירים ורעננים. לכן, לפני הפריחה, שבחלקנו בעולם מופיעה ממאי עד אוקטובר בהתאם לתאריך הזריעה, יש לקצור. על מנת להצליח לקצור טרי בטווח הארוך, מומלצת זריעה במספר בלוקים המוזזים בזמן. זה לוקח שישה עד לכל היותר תשעה שבועות עד הקציר. שמיר הוא מה שנקרא צמח ארוך יום. המשמעות היא שהימים חייבים להיות לפחות מספר מסוים של שעות על מנת שהצמח יקבל את הגירוי לייצר פרחים. על מנת להימנע מפריחה מוקדמת, העשב גדל אפוא בעיקר באזורים החמים של הדרום, בעיקר בחורף ובתחילת האביב. בשלב הגידול, ניתן לבצע קציר טרי לפי הצורך. ואז יורה באורך של עד 15 ס"מ פשוט נחתכים. מגודל של 30 ס"מ רצוי לקצור את כל הצמח ובמידת הצורך לעבד אותו באופן שמרני. אבל אתה יכול גם לתת לשמיר לפרוח לייצור זרעים. אגב, גם הזרעים יכולים להיות מעניינים לשימוש.
אִחסוּן
הכי ארומטי הוא כמובן השימוש טרי שנקטף בשמיר. עם זאת, אם קצוות היורה הרכים מאוחסנים בלחות גבוהה יחסית סביב נקודת הקיפאון, ניתן להשתמש בהם עד שלושה שבועות לאחר הקטיף. כמקובל בעשבי תיבול, ניתן פשוט לייבש את השמיר באוויר והוא זמין במטבח לפרק זמן ארוך יותר ללא איבוד גדול של טעם. עם זאת, אם אין לשאוב את הלחות מעשב המלפפון על מנת לשמר אותו, ניתן פשוט להקפיא את הקציר הטרי ובמידת הצורך להסיר אותו במנות.
שמיר: שימושים ומרכיבים
בדרך כלל משתמשים רק בקצות נבטי השמיר. אלה הם העזים ביותר בארומה. השמיר חייב זאת לשמנים האתריים שלו, שחלקם הממותה מרכיב את הקרבון מעכב הנבטים. הנבטים העדינים פופולריים, למשל, עם התמחויות דגים שונות. זה גם נראה טוב בכל רוטב סלט חריף וגם מנות בשריות אפשר לעדן איתו. אבל גם מלפפונים כבושים מהצנצנת יהיו רק חצי מלפפונים כבושים בלי עשב המלפפון. אפשר גם להוסיף את עטיפות הפרחים של השמיר לציר החומץ כדי לעדן את הארומה. לאחר מכן, העצים מוזלפים כתה ומשמשים כמשקה מרגיע את הקיבה. למי שמיר, המתקבלים מזרעים כבושים, יש גם השפעה מיטיבה על העיכול. בעבר, השמן שהתקבל מהזרעים היה תרופה פופולרית לכל מטרה, שפארצלסוס סמכה עליה כבר בשלהי ימי הביניים.
אז לשמיר מגיע מקום בגינה. אניני דגים במיוחד לא צריכים להסתדר בלי הארומה של עשבי התיבול הגדלים במהירות מהגידול שלהם.
למידע נוסף במאמר שלנו שמיר: קציר, אחסן ושימוש.
