Wegwarte: שתילה, אפקט ושימוש

העולש שבדרך משמח אותנו בפרחים יפים וגם מעשיר אותנו בתענוגות קולינריים. שורשי העולש שימשו כתחליף לקפה במשך זמן רב ועדיין יכלו לשמש כיום כאלטרנטיבה לקפה אזורי באמצעות גידול משלהם.

הווגוורטה (Cichorium intybus) הוא צמח שמקורו במרכז אירופה שמלווה אותנו כבר מאות שנים ואף מספר לנו את השעה בעזרת שעון פרחים. הפרחים נפתחים בסביבות השעה 5 בבוקר ונסגרים בשעה 11 בבוקר. קבלו את העולש המצוי ותיהנו מקפה משורשיו בזמן שאתם משתמשים בפרח כדי לקבוע את השעה. אגב, העולש המצוי הוא האב הקדמון של סלטי העולש של ימינו.

Wegwarte: מקור ומאפיינים

The Common Wegwarte (Cichorium intybus) הוא אחד מצמחי הבר המקומיים הנפוצים ביותר המופיעים באופן טבעי גם במערב אסיה ובצפון מערב אפריקה. בשל היישום הרב-תכליתי שלו, הוא הופץ בינתיים במקומות רבים אחרים ברחבי העולם. כפי שמרמז שמה, העולש נמצא לרוב בצדי הדרך ובקושי ניתן להתעלם ממנה, במיוחד בשיא הקיץ כשהוא פורח.

העולש המצוי כבר שימש במצרים כצמח שימושי ומרפא ונמצא בשימוש עד היום. מכיוון שהצמח ילידנו וגם היה בשימוש, העולש קיבל שמות פופולריים רבים כמו אורות שביל, עשבי קפה או גדילי כחול. כיום הוא נקרא בעיקר עולש או עולש.

כצמח בר, העולש הוא גנטית אם לכמה צמחים מעובדים ושימושיים חשובים. ידועים מספר זנים שיצאו במקור מהעולש, כגון:

• סלטי עולש: עולש (Cichorium intybus var. foliosum), רדיקיו (Cichorium intybus var. foliosum) וסוכר לוף (Cichorium intybus var. foliosum ו. cylindricum)

• עולש שורש (Cichorium intybus var. סטיבום)

האם העולש הוא רב שנתי?

נראה שהעולש הוא רב שנתי, אך הוא רק בן שנתיים. בשנה הראשונה הוא בשלב הווגטטיבי ויוצר שושנת עלים. בשנה השנייה מתרחש שלב ההולדה, עם היווצרות פרחים וזרעים.

איך אני מזהה את העולש המצוי?

• העולש המצוי הוא צמח מעט עצי, דו-שנתי, עשבוני ממשפחת החמניות (Asteraceae), אותו ניתן לזהות לפי הפרחים.
• רוחב ראשי הפרחים 3 עד 4 ס"מ ומתוך 2 שורות העליונים, הפנימית ארוכה וזקופה, החיצונית. קצר יותר ופרוס ופורח מיולי עד אוקטובר עם פרחים ראוותניים, בעיקר סגולים בהירים או בצבע לבנדר.
• ראשי הפרחים נפתחים לפני הזריחה ומתחילים להיסגר אחר הצהריים. כל פרח בודד נפתח פעם אחת בלבד ודוהה לאחר יום.
• בקצות האבקנים מתאספים מוקדם בבוקר אבקה לבנה, שאליה מגיעים דבורים ופרפרים.

• בתקופת הפריחה לעולש גבעול קשוח, קמטים ושעיר פחות או יותר.
• גובהו יכול להגיע עד 1.5 מ'.
• העלים גבעולים, אזמליים, חסרי אונות ואורך 10-32 ס"מ ורוחב 2-8 ס"מ.
• כמו שן הארי, העולש מכיל מוהל חלבי לבן.

בלבול של העולש: ללא הפרחים שלו בשנה הראשונה, העולש נראה דומה בצורה מבלבלת לשן הארי. לשניהם גם טעם מר דומה ומיץ חלבי. שן הארי אינם רעילים ומשמשים במטבח באופן דומה לעולש.

המינים והזנים היפים ביותר של עולש

למרות היופי הברור שלו, זנים שימושיים יותר מאשר נוי צצו מהעולש המצוי.

• עולש לבן (Cichorium intybus 'אלבוס'): העולש הלבן הוא מבחר מהעולש המצוי, הנושא פרחים לבנים המקנים לו את שמו.
• רדיקיו (Cichorium intybus var. foliosum): רדיקיו בדרך כלל יש עלים בצבע אדום או אדום-ירוק היוצרים ראשים קומפקטיים. יש המתייחסים רק לסוג הלבן-ורידים, האדומים-עלים כ-radicchio, הידוע גם כאנדיב אדום ועולש אדום. יש לו טעם מר ומתובל שמתרכך בגריל או בצלייה.

• כיכר סוכר (Cichorium intybus var. foliosum ו. cylindricum): הוא יוצר ראשים רפויים וירוקים, בדומה לחסה רומאנית. כיכר סוכר הוא סלט שניתן לשמור לאורך זמן. אם הזרעים נזרעים בסוף מאי, החסה תהיה מרירה משמעותית.
• עולש (Cichorium intybus var. foliosum): תת-מין העולש הזה נקטף כניצנים חיוורים או אדומים, בהתאם לזן. בהשוואה לתת-מינים אחרים של עולש, ה עוֹלֶשׁ עדין מאוד בטעם. הוא נפלט משורשים ללא אדמה ואור בתהליך מיוחד.

• עולש שורש (Cichorium intybus var. סטיבום): עולש שורש מעובד לתחליף קפה. יש לו שורשים עבים במיוחד והוא משמש אפילו לייצור פלסטיק.

שתילת עולש: זריעה, מיקום ושות'.

בדרך כלל שותלים את הצורות התרבותיות של העולש, אבל אתה יכול גם לבסס את צורת הבר בגינה שלך. העולש אינו צמח תובעני, כפי שמעיד על שגשוג שלו בצידי דרכים מוזנחים. הוא מעדיף אדמה חדירה, עשירה במינרלים וגירנית. חומוס מדי, תת קרקע לחה ועשירה בחומרי מזון אף מעכבת את התפתחותם ומונעת זריעה חוזרת. רזה קרקעות כאלה עם חול או חצץ. אם רוצים לקצור את השורשים, כדאי לוודא שהמצע מתרופף לפני השתילה.

נסו לתת לעולש שמש מלאה. הוא יכול גם לסבול צל חלקי, אבל משגשג בצורה הטובה ביותר בשש שעות או יותר של שמש ביום.

עֵצָה: העולש אוהב קרקעות עשירות בבסיס. לכן, אם יש לכם סיד בהישג יד לגינה, ערבוב שלו בשלב השתילה יכול לעזור לצמח לצמוח.

זריעה של עולש: לזרוע את הצמח בחוץ רק לאחר הכפור האחרון. הזרעים צריכים להיות שני חלקים במרחק של 40 ס"מ אחד מהשני. יש לכסות את הזרעים בשכבה דקה של אדמה או חול. הזרעים נובטים לאחר שבועיים-שלושה. ניתן להסיר את השתיל החלש יותר לאחר הופעתו.

ניתן לגדל את הזרעים גם בבית מתחילת אפריל. השתמש באדמת עציצים מיוחדת רופפת ודלה בחומרי הזנה. שֶׁלָנוּ Plantura עשב אורגני & אדמה זריעה נטולת כבול בניגוד לאדמת העיבוד הנפוצה. ב-20 מעלות צלזיוס, הנביטה נמשכת רק שבוע עד שבועיים ולאחר הנביטה הצמחים הצעירים יהיו הכי טוב בקירור של 15 מעלות צלזיוס ומניחים במקום בהיר כך שיתפתחו כרגיל ולא מְיוֹבָּל. לאחר הכפור האחרון, לשתול את הצמחים הצעירים בגינה במרחק של 40 ס"מ. לאחר מכן ניתן גם לשים את הצמח בגיגית ולהניח אותו על המרפסת או המרפסת. השתמש בכלי דק וגבוה כך שלשורש הארוך יהיה מספיק מקום.

טיפול הולם

לפעמים העולש יכול להוות מטרד גם בגינה. הזרעים אינם מופצים ברוח כמו אלו של שן הארי, ולכן הם אינם מופיעים במקומות אקראיים - אלא אם ציפור נושאת את הזרעים החוצה. עם זאת, שמור על עיניים קלופות ותלש החוצה את כל השתילים הנובטים היכן שאתה לא רוצה אותם. גזרו את הפרחים כשהם נפתחו כדי למנוע זריעה חוזרת.

אם אתם מגדלים בגיגית, כדאי לתת דשן נוזלי כל שישה שבועות. אחרת העולש אינו זקוק לטיפול מיוחד. עדיף להשתמש בדשן נוזלי אורגני בעיקרו, מכיוון שהעולש לא יכול לסבול התפרצויות פתאומיות של חומרים מזינים. דשן אורגני ברובו כמו שלנו דשן פרחים אורגני Plantura מונע את הפריית היתר הקלה הזו, מכיוון שהחומרים התזונתיים זמינים במהירות, אך לא במכה אחת.

בדרך כלל דוחים את העולש על ידי מזיקים. אבל כנימות כמו כינת השעועית השחורה בהחלט יכולות לקבל טעם של הצמח העשיר במוהל. העולש בדרך כלל מתמודד היטב עם המזיקים. אבל אם הנוכחות שלהם מפריעה לך, תוכל לקרוא כיצד לעשות זאת איתנו להילחם בכנימות באופן טבעי פחית.

האם עלי להגן על הצמח בחורף?

העולש אצלנו בבית ואינו זקוק להגנת חורף.

תכפילו עולש

העולש מופץ על ידי זרעים. אלה נוצרים בשפע בסוף הקיץ, כך שאתה יכול לקצור אותם ולייבש אותם על מגבת מטבח למשך שבוע. לאחר מכן אחסן את הזרעים במקום קריר וחשוך, למשל במחסן לגינה. אתה יכול גם לזרוע אותם שוב בסתיו, מה שלעתים קרובות מייצר צמחים צעירים חזקים יותר וחוסך לך אחסון.

שימושים והשפעות של העולש

את עלי העולש אפשר לאכול חיים, אבל לרוב טעמם מר, במיוחד המבוגרים. טעם זה מוערך במטבחים מסוימים, למשל באיטליה וגם בחלק הדרומי של הודו. באלבניה העלים משמשים כתחליף לתרד, בעיקר מאודים ומושרים בשמן זית, או כמרכיב במילויים.

העלים העסיסיים לא מתייבשים היטב, אז השתמשו בהם מיד. ניתן לאחסן את הירוקים שנקטפו בשקית ניילון סגורה במקרר עד שבוע. שטפו אותם ממש לפני השימוש כדי שיחזיקו מעמד זמן רב יותר. עלים רטובים נרקבים מהר יותר. הרתחה וניקוז המים תפחית את מרירות העלים.

לשימוש כתחליף קפה, שמרו על השורשים על ידי ניקוים וגירוד הקליפה. לאחר מכן חותכים אותם לחתיכות בגודל אינץ'. מניחים את החתיכות על תבנית עם נייר אפייה וצולים אותן עד שהן משחימות כהות. זה יכול לקחת בין 45 דקות לכמה שעות, תלוי עד כמה השורשים עבים. שימו עין עליהם בזמן הצלייה וסובב אותם מדי פעם כדי לאפשר ייבוש אחיד. אם אתה מריח ריח דמוי קפה, זה הזמן להוציא אותו. עדיף לאחסן אותם במקום קריר וחשוך כדי לא לאבד את הריחות. קוצצים את השורשים הקלויים כמו פולי קפה ומבשלים "קפה" אזורי משלך.

המרירים והטאנינים הרבים וכן האינולין בשורשים הופכים את העולש לצמח מרפא בעל שימושים שונים, כולל בנטורופתיה. עדויות מדעיות לשימוש בו ברפואה קונבנציונלית נדירות עד כה. אולם מבחינה אמפירית, העזרה של תה העשוי משורש עולש הוכחה היטב לבעיות עיכול. לשם כך, 1 עד 1.5 כפיות של שורשים כתושים נצרבות עם 200 מ"ל מים ומסננים לאחר חמש עד שבע דקות.

האם העולש בריא?

כל חלקי הצמח אכילים. Wegwarte משמשת גם כמספוא וניתן לצרוך אותה בבטחה על ידי בני אדם ובעלי חיים.

האם העולש בריא?

עולש, במיוחד השורש, הוא תוספת בריאה לכל תזונה. השורש מכיל את הסיב הפרה-ביוטי אינולין, המצוי גם בארטישוק ירושלמי. אינולין מווסת את רמת האינסולין ומשמש במעי כמזון לחיידקי מעיים חשובים בגופנו. עם זאת, יותר מדי סיבים עלול להוביל גם להפרעות עיכול, וזו הסיבה שאסור לצרוך עולש בכמויות גדולות.

צמח מרפא ותיק, שהשפעתו נתמכת טוב יותר על ידי מחקרים מדעיים, הוא זה חִלבָּה. אפשר ליהנות מהטעם המיוחד שלו גם בתור תה או כתבלין.