סוגי חלזונות בגינה: שימושיים ומזיקים

מעטים ממיני החלזונות המצויים בגנים טורפים חסה וצמחים ירוקים אחרים. חלזונות רבים הם אפילו שימושיים ויש לעודד אותם בגנים.

חילזון אינו זהה לחילזון. גם אם לעתים קרובות אנו נגעלים מהחיות הקטנות השומניות, מיני חלזונות יבשה רבים שימושיים וחשובים למערכת האקולוגית שלנו. למרות זאת, סוגים מסוימים של חלזונות מתפתחים למכת חלזונות של ממש בגינה, במיוחד בשנים רטובות. מאמר זה בוחן כמה סוגי חלזונות הנפוצים סביבנו ומראה אילו חלזונות שימושיים יותר עבורנו.

סוגי חלזונות בגינה: כמה יש?

חלזונות, ששמם המדעי הוא Gastropoda, יוצרים מחלקה נפרדת בתוך הרכיכות (Mollusca). לא ניתן לומר בדיוק כמה מיני חלזונות יש בסך הכל, אבל מספרם עצום. ההערכה היא שיש לפחות 85,000 מינים. אנו מתעניינים במיוחד בחלזונות שניתן למצוא בגינות. אלה הם בין חלזונות הריאה היבשתיים (Stylommatophora), שמתוכם קיימים כ-25,000 מינים ברחבי העולם.

כמה מיני חלזונות ילידי גרמניה?

ישנם כ-400 מיני חלזונות יבשתיים בגרמניה, אך לא כולם ילידים. חלקם הוצגו והם מכונים neobiota או neozoa. אלה כוללים, למשל, את השבלול הספרדי (אריון וולגריס) או החילזון הרומי המנוקד (קורנו אספרסום). כ-50 מיני חלזונות ריאתיים יבשתיים שייכים לנאוזואה בגרמניה, השאר נחשבים ילידיים.

מינים שימושיים של חלזונות בגינה

למה שימושיים חלזונות? לא כל מיני החלזונות מעדיפים חומר צמחי טרי וירוק. מינים מסוימים ניזונים בעיקר מצמחים מתים ונבלות ולכן הם מפרקים חשובים במחזור החומרים. לפעמים חלזונות שימושיים בגינה אפילו אוכלים חלזונות אחרים או מצמדיהם, כך שהם תורמים באופן פעיל להפחתת מספר מיני החלזונות הבלתי רצויים. מיני החלזונות השימושיים המצויים בגנים שלנו מגיעים בעיקר משתי משפחות: החלזונות (Helicidae) והשבלולים (Limacidae).

חלזונות חלזונות (Helicidae)

כמעט כל החלזונות המופגזים שניתן למצוא בגנים שלנו מגיעים ממשפחה זו. הוא עשיר מאוד במינים ונפוץ באירופה. המינים השונים של חלזונות אלו ניזונים בעיקר מחומר צמחי מת, ולכן הם לרוב אינם גורמים נזק גדול.

חילזון רומי (Helix pomatia)

חלזונות רומיים הם אחד ממיני החלזונות ילידינו. עם זאת, מספר החלזונות הרומאים בגן ירד משמעותית בשנים האחרונות, והוא אחד הרס מתמשך של בתי גידול של חלזונות רומיים והדברה כימית יעילה הוא חייב. לכן החילזון הרומי נמצא כעת תחת הגנת הטבע בגרמניה. קונכיית החלזונות הרומיים מגיעה לגודל של 3 עד 5 ס"מ והיא לרוב עם כיוון השעון. מאז שבלולים רומיים בדרך כלל שורדים את החורף על ידי הפיכתם ל-a להקפיא, חלזונות רומיים יכולים להגיע לגיל של עד שמונה שנים בטבע. בית הגידול של חלזונות רומא צריך להיות אדמה גירנית, לחה למדי, ובאופן אידיאלי להיות מוצל וחם. הם נמצאים לעתים קרובות ביערות דלילים או בשיחים. לחלזונות רומיים יש אויבים טבעיים רבים. לדוגמה, נמלים, קרדית, עופות דורסים ויונקים קטנים מכוונים בעיקר לחלזונות רומיים צעירים עם קליפה עדיין רכה. בגלל זה, רק כ-5 מתוך 100 חלזונות חיים עד גיל שנתיים יותר.

עֵצָה: האם אי פעם מצאתם חילזון על הסלט שלכם ותהיתם אם חלזונות באמת שימושיים? אם חלזונות רומיים לא מוצאים מספיק חומר צמחי מת, וזה המקרה, למשל, נקי מאוד ו כפי שיכול להיות בגנים נקיים, לפעמים אין להם ברירה אלא להתענג על חלקי צמחים טריים נפטר אז אתם מוזמנים להשאיר כמה פינות מלוכלכות כדי שהחלזון הרומי לא יצטרך להתחרות בכם על האוכל.

חילזון גן (Cepaea hortensis)

עם קוטר קונכייה של כ-2.5 ס"מ, חלזונות גינה קטנים משמעותית מחלזונות רומיים. המארז מאופיין בצבעו הבהיר עם רצועות כהות. הפה של השריון הוא בדרך כלל לבן, המשמש כמאפיין ייחודי לחלזונות החורש הדומים מאוד. חלזונות גינה יכולים להסתגל למגוון רחב של בתי גידול, אך הם נראים לעתים קרובות ביערות, בשיחים, בגדר חיה או בערוגות עשב גבוהות. לעתים קרובות הם נמצאים מעט גבוה יותר על עצים או משוכות. מכיוון שהם ניזונים בעיקר מאצות ולא מחלקים עשבוניים של צמחים, לרוב הם לא גורמים נזקים בגינות שלנו.

שבלולים (Limacidae)

כל החלזונות ללא קונכייה לרוב מחוברים יחד ובדרך כלל מוצגים כמזיקים ולא רצויים. עם זאת, ישנם מיני שבלולים שימושיים, כמו רוב מיני השבלולים. בסך הכל ידועים כיום כ-200 מינים של שבלולים. הם ניזונים בעיקר מחומר צמחי מת, אצות, פטריות ולעיתים מציפורניים של חלזונות אחרים. הזנים רלוונטיים מבחינה גננית להמניה, לימקוס, לימקס, מלקולימקס. ה שבלול נמר (לימקס מקסימוס) הוא גם לא מפחד לתקוף ולטרוף את השבלולים הספרדיים המשתוללים, מה שהופך אותו לאחד האויבים הטבעיים הבודדים של שבלולים ספרדים. השבלול השחור (לימקס סינרוניגר) נמצא לעתים קרובות על קומפוסט, שם הוא אוכל פסולת צמחים ופטריות. שבלול החממה (להמניה ולנטיאנה) הוא זן השבלולים הידוע היחיד שגורם נזק - אבל רק בחממה.

אילו סוגי חלזונות מהווים איום על צמחי גינה?

במקרה של התרחשות מוגברת, השבלולים (Deroceras reticulatum) והשבלול הספרדי (אריון וולגריס) מהווים סכנה לצמחי גינה.

דבר אחד שכדאי לזכור הוא שלא כל הצמחים מושפעים באותה מידה. רבים אינם מעניינים שבלולים או יכולים אפילו לעזור להפחיד שבלולים מהמיטה. יצרנו עבורכם מאמר שעוסק בנושא צמחים עמידים בפני שבלולים עוסק ועוד אחד שמראה לך באילו צמחים מרחיקים חלזונות.

במקרה של פלישה, אחיזה של כדורי שבלול עשויה להיות הכרחית. שֶׁלָנוּ פלנטורה כדורי שבלולים אורגניים נלחם בצורה מהימנה בחלזונות גם בגשם ומאפשר להם לסגת למקומות המסתור שלהם ללא היווצרות רפש. הוא עדין לחרקים מועילים וחיות מחמד ואף מאושר לחקלאות אורגנית.

שבלולים (Arionidae)

המשותף למינים השונים במשפחת השבלולים הוא שקונכיית החילזון נמצאת שם במידה רבה נסוגה ורק מה שנקרא המעטפת, המכסה את החלק הקדמי של הגוף אצל שבלולים בוגרים, נשארה נשאר. ספירקל השבלולים נמצא בצד ימין, מול אמצע המעטפת. מאפיין נוסף שמבדיל אותם ממינים רבים אחרים של חלזונות הוא שהשבלולים יכולים להתכרבל. בגן הוא העיקרי הסוג אריון רלוונטי.

שבלול ספרדי (Arion vulgaris)

שבלולים ספרדיים, המכונה בדרך כלל נסטורטיום, שימשו זמן רב כדוגמה מצוינת למין מזיק ופולש. האמינו שמין ענף עירום זה הוצג מספרד בשנות ה-60 ומאז התפשט באופן מסיבי, והחליף את מיני החלזונות המקומיים שלנו. עם זאת, מחקרים עדכניים יותר מראים שהשבלול הספרדי אינו מופיע בספרד ולא ניתן להוכיח בבירור את מקורו בפועל. אין להכחיש שהוא הפך לתפוצה רחבה בעשורים האחרונים, כך שכיום הוא כנראה סוג החילזון הנפוץ ביותר בגרמניה.

בעלי חיים בוגרים הם חלזונות גדולים יחסית באורך של 7 עד 14 ס"מ. קשה לזהות אותם במדויק, מכיוון שהם משתנים מאוד בצבע - מחום לכתום ועד אפור-ירוק - ולכן דומים מאוד לשבלולים אחרים. לכן הם קשורים לעתים קרובות לאדום (אריון רופוס), חומים (אריון פוקוס) או שחורים (אריון אטר) שבלול מבולבל. מינים אלו גורמים לרוב רק נזק מועט יחסית או ללא נזק כלל במיטה, אך עדיין נלחמים בהם בכל הכוח - ובעיקר שלא לצורך. השבלול האדום אף נחשב בסכנת הכחדה ואין לחסל אותו במידת האפשר.

כדי למנוע בלבול, יש לזהות במדויק את הנזיר. הנחישות של החיות הצעירות עובדת טוב יותר מאשר עם בעלי חיים בוגרים, שהם בדרך כלל הרבה יותר בהירים, כמעט צהובים-כתומים עזים ובעלי שני פסים אורכיים חומים-קפה. שבלולים ספרדיים הם אוכלי כל אך מעדיפים חומר צמחי טרי ואוהבים אותו במיוחד ציפורני חתול (טגטס), ולריאן (ולריאנהאופיסינליס) ו צמחי דלעת (Cucurbita) מלבד. שבלולים ספרדיים הם גם קניבלים ויאכלו את הציפורניים של מיני שבלולים אחרים, ויעניקו להם יתרון תחרותי.

שבלול גן (Arion hortensis) ושבלול מצוי (Arion distinctus)

שני מיני חלזונות אלה קשורים מאוד בקשר הדוק וקשה להבחין ביניהם, וזו הסיבה שהם כונו בעבר כאל שבלולים בגינה. אורך החיות הבוגר הוא לכל היותר 5 ס"מ, אך לרוב נשארים קטנים יותר. החלק האחורי של החיות הוא בעיקר שחור עד כחול כהה עם גוון של חום. מופרד בפס צהבהב בהיר יותר, יש פס אורכי כהה יותר משני הצדדים, מה שנקרא תחבושת. הסוליה בדרך כלל בצבע צהבהב וגם ריר הגוף צהבהב. שני מיני חלזונות הגן ניזונים מחומר צמחי עשבוני, עשיר בכלורופיל - כלומר ירוק ורענן. לעתים קרובות הם חיים באדמה, שם הם אוכלים חלקים של צמחים מתחת לאדמה העליונה. חלזונות הגן יכולים לעמוד בתרדמה בכל השלבים - מהביצה ועד החיה הבוגרת - ולכן ניתן למצוא את כל השלבים בגינה שלך בכל עת של השנה. ככלל, שבלולים גינה וחלוליות מצויות חיים כתשעה חודשים.

שבלול שדה (Agriolimacidae)

המעטפת של שבלולים מכסה בדרך כלל לפחות שליש מהגוף. חור הנשימה הקטן יחסית נמצא בחלק האחורי של המעטפת. קצה הזנב שלו מקופל, כלומר מתחדד לנקודה, כמו קליל של ספינה. למרות שזוהי משפחת השבלולים הגדולה ביותר, זן אחד במיוחד נתפס כמזיק בגנים שלנו - השבלולים.

שבלול שדה מרושת (Deroceras reticulatum)

אורכו של חלזון השדה המרושת הוא 3.5 עד 6 ס"מ והוא זן החלזונות המקומי הנפוץ ביותר בארצנו. צבעם משתנה מלבן-שמנת לאפור צפחה לחום אדמדם. מאפיינים הם סימוני הכתמים הכהים יותר, שלעיתים מביאים לרשת אמיתית, והעור הקמטים בבירור. שבלולים שדה תלויים במיוחד בלחות ורגישים לאור, וזו הסיבה שהם ליליים. שבלול שדה מרושת הם אוכלי כל, אך מעדיפים חומר צמחי טרי. מין זה של שבלולים יכול לתקוף גם זרעים ושתילים צעירים, מה שמוביל לרוב לכך שהתרבות לא מצליחה להופיע. שבלולים מטילים את ביציהם עד הסתיו. באביב בוקעים החלזונות הצעירים ויוצרים שניים עד שלושה דורות בשנה בתנאים מיטביים.

עֵצָה: הסיבה שבגללה לחלול השדה יש ​​פוטנציאל כל כך גבוה לנזק היא שבניגוד לחלזונות אחרים הוא מסוגל להתפתח כמה דורות בשנה.

אפילו החלזונות הבוגרים שורדים בחורפים מתונים ונעשים פעילים בימים חמים במיוחד. חלזונות שורדים אלה יכולים לגרום נזק רב בתחילת השנה.

אם אתם יודעים אילו סוגי חלזונות מופיעים בגינה שלכם, תוכלו לנקוט באמצעי בקרה במידת הצורך. העובדה שאתה לא צריך להגיע מיד למועדון הכימיקלים ומה עוד אתה יכול לעשות נדון במאמר שלנו להילחם בחלזונות מוסבר ביתר פירוט.