זני אפרסק: 20 הפופולריים ביותר שלנו

כמעט אף פרי אחר מייצג את הקיץ יותר מהאפרסק המתוק. אנו מציגים בפניכם את 20 זני האפרסק הלבן והצהוב הפופולרי ביותר.

לנגוס באפרסק עסיסי להפליא מרענן להפליא ביום קיץ חם ומאובק. עם זאת, זה מאכזב על אחת כמה וכמה כאשר הארומה של האפרסק שזה עתה נקנה בסופר לא בדיוק עז - שלא לומר תפל. הדרך הטובה ביותר להימנע מאכזבה כזו היא ללא ספק אחת משלך עץ אפרסקים (Prunus persica) ממש על מפתן הדלת. אבל איזה סוג של אפרסק הוא הטוב ביותר?

עצי האפרסק הטובים ביותר לגינה שלך

מגוון עצום של זנים גורם לבלבול מסוים. עם זאת, ריבוי הזנים הקיים מבטיח שיש אפרסק המתאים לכל טעם ולכל גינה. למרבה המזל, ניתן אפילו לסדר מעט את הבלבול, כי יש כמה מאפיינים לפיהם ניתן לחלק את הזנים. לדוגמה, ניתן להשתמש בזמן הבשלות. זנים מוקדמים מתחילים להבשיל כבר ביולי, בעוד שזנים מאוחרים ממשיכים לשאת פרי גם בספטמבר. חלים אלה: זני ההבשלה המאוחרת הם בדרך כלל ארומטיים יותר מהבשילים המוקדמים וניתן לנתק את בשרם ביתר קלות מהאבן.

באופן כללי, אפרסקים אינם עמידים ביותר לכפור מכל העצים, וזו הסיבה שגם סיווג לפי קשיחות כפור אפשרי.

וגם עמידות למחלת סלסול (טפרינה דפורמנס), מחלה נפוצה של עצי אפרסק, יכולה לשמש תכונת סיווג.

עם זאת, הקריטריון הנפוץ ביותר לסיווג הזנים הוא צבע הבשר.

קריטריוני סיווג נפוצים הם:

• זמן בגרות
• קשיחות כפור
• עמידות בפני מחלת תלתלים
• צבע העיסה

מפעם לפעם מוזכר במפורש בתיאורי הזנים שהזן מאביק את עצמו. עם זאת, אל תתנו לזה לבלבל אתכם, מכיוון שכל זני האפרסק, למעט כמה יוצאי דופן, הם בדרך כלל מאביקים את עצמם.

זני אפרסק עם בשר לבן

אפרסקים בעלי בשר לבן גדלים בעיקר לצריכה טרייה, שכן בשרם הרך יותר הופך אותם לפחות מתאימים לשימורים. הם מציעים מגוון רחב של טעמים ויש להם מוניטין של פחות רגישים יחסית לקרזל.

• 'בנדיקטין': הפירות של זן זה מתוקים וחמוצים וארומטיים נעימים. הם מבשילים בכמות גדולה בסוף אוגוסט כי 'בנדיקטין' מייצר יבול גבוה מאוד. בנוסף, המגוון חזק, למשל נגד מחלת הסלסול האימתנית.
• 'פרנסיס': בתחילת אוגוסט מבשילים הפירות הטעימים מזן 'פרנציסקוס'. זן זה חזק מאוד וגם סובלני לסלסול עלים.
• 'הלנה': הפירות החמוצים מעט של זן זה מוכנים לקטיף מאמצע יולי. הצמח גמיש ופרחיו מתאפיינים בעמידות טובה לכפור.
• 'פריסילה': הזן 'פריסילה' חזק במיוחד. הבשלה בקיץ קודמת לפריחה שופעת באביב. הבשר מתוק וחריף להפליא.
• 'נס פרם': הזן המנוסה הזה הובא פעם לגרמניה על ידי מהגרים מאירי אוראל. בהתאם לכך, סבילות הכפור הטובה שלהם אופיינית. האפרסק גם מראה את הצד החזק שלו נגד מחלות שונות. הפירות המתוקים מבשילים בין סוף אוגוסט לאמצע ספטמבר.
• 'אמסדן': זן חזק ומבוסס היטב; פריחה מוקדמת ונקראת על שם המגלה האמריקאי שלה
• 'רויטה': גזע חדש עם עמידות מיוחדת בפני תלתלי עלים ופתוגנים אחרים; סובלנות מובהקת לכפור

אפרסקים בעלי בשר צהוב

יש הטוענים שהאפרסקים בעלי הבשר הצהוב הם הטובים ביותר, מכיוון שהם נוטים להיות מתוקים ומוצקים יותר מעמיתיהם בעלי הבשר הלבן. לכן הם מתאימים במיוחד לשימורים ולעיבוד נוסף. מי יודע, אולי באמת יש בזה משהו, אבל למרבה הצער הזנים בעלי הבשר הצהוב גם רגישים יותר למחלת התלתלים המעצבנת. אם אתה מעריץ מוחלט של זנים בעלי בשר צהוב, זה לא אמור להוות מכשול, כי גם כאן יש כמה נציגים חזקים יותר.

• 'דיקסירד': הפירות בצבע אדום עז של הזן הוותיק 'Dixired' מבשילים בתחילת השנה בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט. זן זה מגיע מארה"ב והוא פחות רגיש לסלסול עלים.
• 'פרוסקאואר אפרסק': באזורים קשים יותר, מומלץ לגדל את ה-'Proskauer Peach'. זן אפרסק זה מייצר פירות ארומטיים עזים שמבשילים בתחילת ספטמבר. הוא עמיד בפני כפור ותלתל עלים.
• 'רדהייבן': עץ האפרסק היפה והיפה נושא פרי מתוק ועסיסי במיוחד עם תו חמצמץ עדין. הפירות מבשילים לא מוקדם ולא מאוחר, אלא באמצע אוגוסט. התשואה גבוהה מאוד - אך זן זה למרבה הצער די רגיש לסלסול.
• 'מקלט הוגן': הפירות של ה-Fairhaven הגבוה מבשילים רק באמצע עד סוף אוגוסט ולכן הם ארומטיים ומתוקים בצורה נעימה, תוך שהם גם עסיסיים במיוחד.
• "גברת האביב מרספרי": זן האפרסקים הזה, שעדיין די צעיר, מניב פירות גדולים וטעימים. אלה מבשילים ביולי. כמו שאר זני אפרסק המבשילים מוקדם, לא ניתן להפריד את האבן מהבשר באותה קלות, אך הפריחה עמידה במיוחד בפני כפור.
• 'סִימפוֹנִיָה': בסוף אוגוסט מבשילים הפירות של זן עמיד זה.
• גאווה אבלון: זן נושא מוקדם עם עמידות בפני תלתל עלים
• 'קרסט כוכבים': זן גדל במהירות, במיוחד זן מוקדם

זני אפרסק כרם

אפרסקי הכרם, הידועים גם בשם אפרסקי דם, הם בין הנציגים הוותיקים יותר של זני האפרסק. כפי שמרמז שמם, הם היו נטועים במקומות פנויים בכרמים. הם נשכחו אז והוזנחו לתקופה ארוכה, אבל הודות למספר יוזמות, גם היום שותלים שוב אפרסקי כרמים - למשל על המוזל. תקופת ההבשלה נופלת סביב זמן בציר הענבים, כלומר בין סוף אוגוסט לתחילת ספטמבר. ישנם תת-מינים שונים של אפרסק הכרם, הנבדלים זה מזה בצבע הבשר והצבע מעטפת (בכל מקרה מאדום כהה ללבן), אך אחרת שונה בכל שאר המאפיינים אותו.

האפרסקים לרוב פחות מתוקים, אך ארומטיים חזקים ואידיאליים לעיבוד במטבח, למשל כריבת אפרסקים או ליקר אפרסקים. בשל שכבת השיער העבה למדי שלהם, הם גם מוגנים היטב מפני צרעות חצופות, שאחרת היו רוצות לכרסם חתיכה מהאפרסק המתוק. אפרסקי הכרם מושפעים פחות ממחלת סלסול מאשר זני אפרסק רבים אחרים. בנוסף, אפרסקי הכרם נאמנים לזרעים, ולכן ניתן להרבותם ישירות מזרעים.

• 'Poysdorf Vineyard Peach': ארומת אפרסק הבר המתוקה אופיינית ל'אפרסק הכרם של פויסדורף'. השעירות הדלילה שלו בולטת בהשוואה לאפרסקים אחרים בכרם. הזן ההיסטורי מגיע מהעיירה האוסטרית פויסדורף ליד הגבול הצ'כי ו מאופיין ביבול גבוה שלו ובקציר מאוחר בין סוף אוגוסט לאמצע ספטמבר הסוף. נקודות נוספות הן העמידות לכפור והחוסן נגד מחלת הסלסול.
• 'אדום כרם אפרסק': 'אפרסק הכרם האדום' תורבת באזורי גידול היין על המוזל במשך מאות שנים. האפרסק השעיר מאוד לא מבשיל עד ספטמבר ויש לו בשר אדום עמוק. טעמו מריר-מתוק וארומטי להפליא. אם אתם מעדיפים מתוקים, לעומת זאת, כדאי להסיר את הקליפה לפני שתהנו מהאפרסק.
• "חלום של כורם": כפי שאופייני לאפרסקים בכרם, זן זה הוא אחד מהגזעים המסורתיים. מצד שני, זה לגמרי לא טיפוסי שהפרי חסר שיער לחלוטין.

זני אפרסק ננסי

אם יש חוסר מקום, אז אפרסק ננסי הוא הבחירה הנכונה. את העצים הקטנים אפשר אפילו להחזיק בגיגית במרפסת והם דקורטיביים במיוחד, במיוחד כשהם פורחים באביב. עם זאת, מכיוון שלאפרסקים יש בדרך כלל בעיות עם כפור וקור, כדאי לבודד היטב את האמבט בחורף, למשל בניילון בועות. זה מונע מהכדור השורש לקפוא. כמובן, יש גם מגוון רחב של זנים של אפרסקים ננסיים:

• 'מדורה ארגמן': אופייני לאפרסק ננסי, הצמיחה של 'מדורת ארגמן' איטית. הזן הוא גם פורח מאוחר בכל הנוגע לפרי, כך שהאפרסקים הטעימים מבשילים רק באמצע ספטמבר. עיטור מיוחד הם העלים האדומים בהם 'מדורת ארגמן' מעטרת את עצמה.
• 'מִרבָּץ עָשִׁיר': הפירות האדומים להפליא של זן זה מבשילים בין אוגוסט לספטמבר. העץ מגיע לגובה מרבי של 120 סנטימטרים.
• 'יהלום': האפרסק הננסי הזה נושא את פירותיו הגדולים, בעלי הבשר הלבן, כבר ביולי.

זני אפרסק שטוחים

אפרסקים שטוחים הם לא רק מין, אלא בעצם זן מבין האפרסקים בעלי השם המדעי Prunus persica var. platycarpa. מקורו בסין לפני יותר מ-2000 שנה, שם הוא אהוב ומוערך מאז. הפירות הגדולים והשטוחים מצאו את דרכם גם לסופרמרקטים באירופה. אבל כאן מתעורר לעתים קרובות בלבול, כי הפירות בצורת דיסק נסחרים לעתים קרובות כמו אפרסק כרם או אפרסק בר. עם זאת, ייעוד זה פשוט שגוי, כי אפרסקים שטוחים אינם פראיים יותר מזני אפרסק אחרים ואין להם שום קשר לאפרסק הכרם הקטן והעגול.

קל לזהות אפרסקים שטוחים, המכונה גם אפרסקים צלחת, לפי הצורה השטוחה של הפרי. הבשר הלבן או הצהבהב הוא ארומטי במיוחד. תכולת הסוכר הגבוהה עושה את השאר. באמצע יש אבן קטנה לעומת אפרסקים אחרים, שניתן להפריד בקלות מהבשר. למרבה הצער, העצים די רגישים לסלסול עלים.

• 'UFO3' ו 'UFO4': נציגי סדרת 'עבמים' כבר נושאים את הפירות הוורודים הגדולים שלהם בתחילת יולי. הבשר לבן וטעמו מתוק במיוחד. לעתים קרובות ניתן למצוא פירות מזנים אלה בסופרמרקטים.
• 'לובר': בניגוד לאפרסקים 'עבבים', 'ג'לוזיה' נושאת פירות צהובי בשר בעלי קליפה צהובה-אדום חזקה. הפירות גדולים וטעמם חריף עז.
• 'שַׁבְתַאִי': גם לפירות המתוקים והעסיסיים של 'שבתאי' יש בשר צהוב. זן זה הוא גם סובלני מאוד לקור.

אם אתה רוצה לדעת יותר על אפרסקים, יש לנו את כל המידע שאתה צריך בנושא עץ אפרסקים מסוכם במאמר מיוחד.