עשבי תיבול לשמש

click fraud protection

אם אתה יכול להציע לצמחי מרפא מיקום שטוף שמש, המבחר גדול. כאן תמצאו צמחי מרפא חובבי שמש מתאימים במיוחד ותלמדו עוד על הדרישות שלהם.

עשבי תיבול במקום שטוף שמש
מלבנדר ועד רוזמרין, אורגנו וטימין. צמחי מרפא ידועים רבים מעדיפים להיות בשמש [צילום: Bildagentur Zoonar GmbH/ Shutterstock.com]

לעשבי תיבול יש לא רק יתרונות בריאותיים, הם גם נותנים מנות רבות שמוודאות משהו. אבל לא כל עשב צמח גדל בכל מקום. אם תשים לב לכמה דברים, כמו דרישות אור וחומרים מזינים, שום דבר לא עומד בדרכו לקציר עשבים שופע מהגינה שלך. מאמר זה מציג בפניכם כמה עשבי תיבול שמש ודרישות הקרקע שלהם.

עשבי תיבול לשמש עם דרישות תזונתיות נמוכות

הרוב המכריע של עשבי תיבול לשמש עם דרישות תזונתיות נמוכות הם מה שנקרא עשבי תיבול ים תיכוניים. מקורם באזור הים התיכון היבש והחם, קל לגדל אותם במקומות מתאימים. שלנו, למשל, מתאים לטיפוח Plantura עשב וזרעים אורגני, שאת חלקם ניתן לערבב בחול כדי לחקות את התנאים הטבעיים של עשבי התיבול.

רוזמרין (Rosmarinus officinalis): רוזמרין הוא שיח קטן רב שנתי וירוק עד שגדל בדרך כלל לגובה של 70 עד 150 ס"מ. הוא מסתדר היטב באור שמש ישיר ואוהב אדמה דלה. בנוסף, הוא צריך רק מעט מים. העלים דמויי המחט שלו יכולים לשמש במגוון דרכים, מתפוחי אדמה רוזמרין פשוטים ועד רטטוי. וגם כמו

עשב לצלייה רוזמרין מתאים.

רוזמרין עם פרחים
רוזמרין עם העלים דמויי המחטים והפרחים הכחולים שלו [צילום: Maren Winter/ Shutterstock.com]

טימין (תימוס וולגריס): כמו רוזמרין, תימין מגיע במקור מאזור הים התיכון. זה בא לידי ביטוי בין השאר בדרישות המיקום המאוד דומות, אבל שני עשבי התיבול חובבי השמש גם משלימים זה את זה בצורה מושלמת במטבח. בגובה 10 עד 40 ס"מ, הטימין קטן מרוזמרין וגם העלים שלו קטנים משמעותית. הרחק מהמטבח מיוחסות לטימין השפעות מרפא שונות, למשל נגד הצטננות, שיעול או בעיות במערכת העיכול, אשר זיכו אותו בתואר עשב המרפא של שנת 2006 הביא.

טימין במיטה
קורנית יוצרת שיחים קטנים בגינה, אך היא מתאימה גם לגידול בעציצים [צילום: Frank Fischbach/ Shutterstock.com]

אורגנו (אוריגנום וולגרי): האורגנו הים תיכוני מעדיף גם אדמה יבשה ודלה בחומרים מזינים והוא עשב טיפוסי למקומות שטופי שמש. אורגנו הוא רב שנתי, אם כי בקווי הרוחב שלנו הוא נאלץ לעתים קרובות להיאבק בקור. עם זאת, ישנם מינים שיכולים לעמוד בטמפרטורות עד -15 מעלות צלזיוס, כך שגם כאן גידול חורפי יכול להצליח. במקומות מתאימים האורגנו יכול להגיע לגבהי צמיחה של עד 65 ס"מ, אך הוא מתאים גם לגידול בעציצים כצמח תבלין למרפסות שטופות שמש.

אורגנו טרי ומיובש
ניתן להשתמש בעלי אורגנו טריים או מיובשים [צילום: catalina.m/ Shutterstock.com]

מְתוּבָּל (Satureja): Savory גם מעדיף מקומות חמים, שטופי שמש, רזים ויבשים למדי. ישנם שני סוגים עיקריים הנפוצים בארצנו: מלוח הקיץ השנתי (Satureja hortensis) ומתובלת החורף הדו-שנתית עד רב-שנתית (Satureja montana). כפי שהשם שלו מרמז, מלוח משתלב בצורה מושלמת עם כל מיני מנות שעועית. אבל מלבד זאת, מלוח עם טעמו הטארט והמעט חם יכול לשמש בדרכים רבות במטבח. הוא אידיאלי למנות בשר ודגים או לזיקוק חמאת עשבים וקווארק.

מְתוּבָּל
כל הגבעולים של המלוח מבושלים במנות שעועית רבות [צילום: EQRoy/Shutterstock.com]

אֲזוֹבִיוֹן (Lavandula angustifolia): הלבנדר מוכר משדות הלבנדר בפרובנס, המראים את המוצא הים תיכוני ואת הצורך בשמש של התת-שיח הרב שנתי. אצלנו ניתן לגדל לבנדר בקרקעות די דלות בחומרי תזונה, גירניות וחדירות. הלבנדר פורח בין מאי לספטמבר ומפתח את פרחי הנוי והריחניים הסגולים שלו. העלים והפרחים משמשים במטבח, אבל לבנדר משמש לעתים קרובות גם ברפואה הודות להשפעותיו המרגיעות, משרות השינה והאנטיבקטריאליות.

עֵצָה: בנוסף לבנדר, יש עוד כמה עשבי תיבול לישון איתם, שתוכלו לגדל גם בגינה משלכם.

שדה לבנדר
התנאים ללבנדר אופטימליים בפרובנס, אבל ניתן לגדל אותו גם כאן [צילום: aniana/ Shutterstock.com]

מרווה (Salvia officinalis): עלי המרווה המצוי הם סגלגלים מוארכים, מכוסים בטריכומות לבנות ומדיפים ריח עז הודות לשמנים האתריים שהם מכילים. בשל טעמם המריר והחריף הנעים, הם הכרחיים עבור מנות בשר איטלקיות רבות. הסוג סלביה הוא מגוון מאוד, אז יש כמה הבדלים בטעם: יש זנים בטעם של ליים, מרציפן או אפרסק. המרווה מגיעה מאזור הים התיכון ומעדיפה קרקעות עקרים וחדירות. שֶׁלָנוּ Plantura עשב וזרעים אורגני יש לערבב עם כ-30% חול לתנאים אופטימליים למרווה.

עלי מרווה
ניתן להשתמש בעלים האופייניים והלביים של מרווה מצויה בדרכים רבות [צילום: simona pavan/ Shutterstock.com]

עשב קארי (Helichrysum italicum): הריח והטעם של עשב הקארי מזכירים מיד תערובת תבלינים אסייתית, גם אם עשב השמש כלל לא מופיע בה. כמו רוב המינים האחרים המוזכרים כאן, לעשב הקארי יש את ביתו באזור הים התיכון. הוא גדל בצורה הטובה ביותר במצעים רזים וחדירים ואינו סובל ריבוי מים. עם העלים האפורים-כסופים והפרחים הצהובים, לעשב הקארי יש ערך נוי מסוים בנוסף לטעמו המיוחד.

עשב קארי
עשב הקארי הוא תוספת פריחה ריחנית ויפה לגינה [צילום: Andriy Tkachenko/ Shutterstock.com]

עֵצָה: בנוסף לעשבי תיבול אלו, מתאימים גם רבים אחרים צמחים עמידים בחום למיקום שטוף שמש.

עשבי תיבול לשמש עם דרישות תזונתיות גבוהות יותר

לצמחי המרפא הבאים יש דרישות מעט גבוהות יותר ודורשים הרבה חומרים מזינים ולפעמים הרבה מים. רק כשזה מגיע לטיפול, רובם די חסכנים. מצע עשיר בחומרי מזון כמו שלנו מומלץ לגידול בעציצים אדמה אוניברסלית אורגנית Plantura. הוא מספק לצמחים את כל אבות המזון להם הם זקוקים, ועם ה-pH הגבוה יחסית שלו, מבטיח גם סביבה שבה עשבי השמש משגשגים.

ריחן (Ocimum basilicum): בזיליקום הוא לעתים קרובות גושים יחד עם רוזמרין, טימין, אורגנו ושות'. הבזיליקום מגיע במקור מאזורי היער של הסובטרופיים. זה מסביר מדוע בזיליקום אוהב אותו לח וחם למדי ואינו לוקח כל כך טוב את שמש הצהריים הקופחת. בזיליקום הוא חד שנתי ולכן הוא עשב טוב למרפסות שטופות שמש. ישנם זנים רבים ושונים של בזיליקום אמיתי, למשל קינמון, אניס, לימון או בזיליקום תאילנדי. זנים מסוימים יכולים אפילו להיות חורפים. אתה יכול לגלות עוד על זה במאמר שלנו בזיליקום חורף.

בזיליקום סגול עלים
ישנם סוגים רבים ושונים של בזיליקום, כולל בזיליקום בעל עלים סגולים [צילום: ניק פקר/ Shutterstock.com]

שָׁמִיר (Anethum graveolens): כיום, שמיר מזוהה בעיקר עם מלפפונים ודגים. אולם בעבר, הוא שימש בעיקר כצמח מרפא, מכיוון שאומרים שהוא תומך בריפוי פצעים ובעל השפעה משככת כאבים. שמיר מעדיף מקומות מוגנים מרוח עם חומוס ואדמה עשירה בחומרים מזינים. מכיוון שהוא חד שנתי, שמיר הוא גם עשב טוב למרפסות שטופות שמש.

שָׁמִיר
לאחר גידול באדמה צמחית, שמיר מרגיש טוב יותר במצעים עשירים יותר בחומרים מזינים [צילום: Marina Demidiuk/ Shutterstock.com]

בַּצלִית (Allium tuberosum): חיצונית, עירית דומה לעירית רגילה, אך מבחינת הטעם היא לא נחותה בשום צורה מהשום – אלא מבלי להשאיר מאחוריה את הריח האופייני. בנוסף, עירית קלה לטיפול וניתנת לקטיף כמעט כל השנה, שהם רק כמה יתרונות על פני אחיה הגדול, השום האמיתי. אין גם רע בגידול בעציצים, ולכן עירית מתאימה למרפסות שטופות שמש. הוא משגשג בצורה הטובה ביותר בחומוס ובאדמה עשירה בחומרים מזינים ולחה בצורה אחידה ללא ריבוי מים. האם אתה רוצה לטיפוח האדמה האוניברסלית האורגנית שלנו להשתמש בו, כדאי לערבב אותו עם מעט חימר אבקת (בנטוניט), מה שמשפר בין היתר את יכולת החזקת המים. עשב ואדמה לגידול מתאים רק לגידול.

בַּצלִית
עירית: נראית כמו עירית, טעימה כמו שום [צילום: פיטר טרנר צילום/ Shutterstock.com]

דַפנָה (Laurus nobilis): דפנה דפנה רגיש לכפור ולכן עדיף לטפח אותו בעציצים בהם ניתן לחורר במקום נקי ככל האפשר. מצע מתאים הוא אדמה עשירה בחומוס, עשירה בחומרי מזון, אך עדיין חדירה. לדוגמה, אתה יכול להשתמש שלנו אדמה אוניברסלית אורגנית Plantura מערבבים עם קצת חול. אין לבלבל את הדפנה עם דובדבן הדפנה, מכיוון שהם מעט רעילים. לעומת זאת, עלי הדפנה משמשים בדרכים רבות במטבחינו וכצמח מרפא.

עלי דפנה
מכיוון שהם קשים יחסית וטעמם עז, עלי דפנה מבושלים לרוב רק [צילום: Csendon/Shutterstock.com]

אֵזוֹב (זעתר אופיסינליס): כמו רוזמרין, אורגנו וטימין, גם הזעתר שייך למשפחת הנענע והוא אחד מתתי השיחים הרב-שנתיים. הזעתר מעדיף מקומות מוגנים ושטופי שמש עם אדמה גירנית ועשירה בחומרי מזון. אם ניתנים תנאים אלה, קל מאוד לטפל בו. אתה מבטיח תנאי גידול אופטימליים אם יש לך 10 ליטר אדמה אוניברסלית אורגנית Plantura עם את חפירת שתילה גדושה מלאה סיד גן פלנטורה מערבבים כדי להעלות את ה-pH. בנוסף למגוון רחב של שימושים אפשריים במטבח וכצמח מרפא, לגידול הזעתר יש גם שימוש פרקטי מאוד, כי עם הריח החזק שלו הוא מבריח חלזונות ואחרים מזיקים.

אֵזוֹב
במבט ראשון, זעתר דומה לבנדר, אבל יש לו טעם משלו [צילום: Kaichankava Larysa/ Shutterstock.com]

נסטורטיום (Tropaeolum majus): הצמח השנתי הוא צמח כליל אמיתי. Nasturtium הוא מגדל מהיר, מכסה קרקע, בעל עלווה דקורטיבית ופרחים יפים טעימים במיוחד. הוא מעדיף מקומות שטופי שמש, אבל גם משגשג היטב בחצי צל. נסטורטיום גדל בצורה הטובה ביותר בעציצים או בערוגות במצעים מעט לחים ועתירי תזונה.

בשום גן אין מקום רק לערוגות עשבים בשמש. במידה ואתם רוצים לגדל עשבי תיבול גם במקומות אחרים, תוכלו במאמרים שלנו עשבי תיבול לצל ו עשבי תיבול עבור הפנמברה המשך לקרוא.

הירשם לניוזלטר שלנו

דליות של פלנטסק, לא חתוליות. זכר Maecenas