מקור הדובדבן: איך הוא הגיע לאירופה?

הפירות המתוקים לא תמיד היו מקוריים לקווי הרוחב שלנו. תוכלו לברר עוד על מקור הדובדבן והמסע שלו לאירופה כאן.

במיוחד בקיץ הדובדבן (prunus) פשוט הכרחי. רבים בוודאי עדיין זוכרים ימים מאושרים בילדות שבהם יכולת להסתכל על עצי דובדבן טיפס, קטף את הפנינים האדומות המתוקות, וערך תחרות יריקה של אבני דובדבן מתארח. אבל ריבת הדובדבנים הטעימה של סבתא וג'לי פירות אדומים טעימים הם שתי קלאסיקות דובדבנים אמיתיות שעדיין נהנים מהן היום. אבל הדובדבן לא תמיד היה בבית בקווי הרוחב שלנו במרכז אירופה - למעשה, הפרי הידוע אפילו עבר כברת דרך.

מה מקור הדובדבן?

המולדת האמיתית של הדובדבן היא באסיה הקטנה, במה שהיא כיום טורקיה. כבר 74 לפני הספירה Chr. הביא גנרל רומי בשם לוציוס ליקיניוס לקולוס (117 לפנה"ס. לִפנֵי הַסְפִירָה; † 56 לפני הספירה Chr.) הפרי האדום הכהה מעיר הנמל קרסוס חזרה לאיטליה. אבותיהם של הדובדבנים המתוקים של היום (Prunus avium) כבר משנת 400 לפני הספירה. Chr. להיות מעובד. למעשה, חוקרים מצאו אבנים של דובדבן בר (Prunus avium subsp. אביום), האבטיפוס של הדובדבן המתוק של ימינו, ביישובים מתקופת האבן - מה שהופך את הדובדבן לאחד מצמחי הפרי העתיקים בתולדותינו.

הדובדבן חייב את שמו למקורו בעיר קרסוס - וזאת בכל כך הרבה שפות. לדוגמה, הוא נקרא "cereza" בספרדית, "cerise" בצרפתית ו"kiraz" בטורקית. אפילו המילה הגרמנית "קירשה" יכולה להיות מקורה בשמה של עיר הנמל באותה תקופה.

המקור המדויק של הדובדבן החמוץ (Prunus cerasus), לעומת זאת, ברובו לא ידוע: כיום ההנחה היא שזהו הכלאה בין דובדבן בר לדובדבן ערבות (פרונוס פרוטיקוזה), שכנראה מגיע גם מאסיה הקטנה או מהבלקן.

ממתי הדובדבן נמצא בכל מקום באירופה?

כשהדובדבן הגיע לבסוף לאיטליה, הוא התפשט משם לאט לאט ברחבי יבשת אירופה. בשל השפעתם המאסיבית של הרומאים ותחום השפעתם העצום, התפשטות הפרי הייתה נוחה במיוחד. היום הדובדבן כבש כמעט את כל העולם בטעם המעולה שלו ובתקווה יקסום אותנו שוב הקיץ עם חוויות מתוקות.

אילו זנים נמצאו לראשונה באירופה?

מה-16 במאה ה-19, דובדבנים מתוקים וחמוצים היו נפוצים ברחבי גרמניה ועם הזמן התפצלו לזנים רבים ולווריאציות אזוריות. עם הדובדבנים המתוקים לבד, ב-19 מאה 600 זנים שונים היו קיימים. לרוע המזל, רבים מהזנים המקוריים הללו כבר לא ניתן למצוא היום. אחד מזני הדובדבנים העתיקים ביותר ששרדו הוא 'דובדבן הקנרטל השחור הגדול', שהוזכר לראשונה ב-1540 ומגיע מצרפת. זהו עדיין אחד מזני הדובדבנים הפופולריים ביותר כיום - הוא גם עדיין גדל בגרמניה. "המוקדם מבין הסימנים" הוזכר גם הוא כבר ב-1794, מה שהופך אותו לאחד מזני הדובדבנים העתיקים ביותר בגרמניה. בשל בגרותו המוקדמת במיוחד, יש לו הכבוד המיוחד לשמש כזן ההתחלתי של שבוע הדובדבנים ובכך לבשר את עונת הדובדבנים. אחד הדובדבנים העתיקים ביותר שמקורם בגרמניה הוא 'דובדבן הסחוס האדום של בוטנר', שתואר כבר ב-1795.

עם הדובדבנים החמוצים, לעומת זאת, ה"שאטנמורל" הוא לא רק אחד פופולרי, אלא גם קלאסי בדוק ומנוסה - כבר בשנת 1650 הדובדבן, שמגיע במקור מצרפת, מְתוּאָר. ה'אדום מאי דובדבן', שקיים מאז ה-19 אומרים שהוא היה קיים במאה ה-19 ושרד בגרמניה עד היום הודות לטעמו החמצמץ והמתוק המרענן, גם אם הוא מעובד רק לעתים רחוקות. דובדבן אחר, אם כי מעט צעיר יותר שמקורו בגרמניה הוא 'Heimanns Rubinweichsel' - הזן משנת 1920 עדיין פופולרי היום, במיוחד בגלל העמידות שלו למחלת המוניליה מְתוּרבָּת.