השומר מגיע מאזור הים התיכון וניתן לגידולו כצמח ירקות ותבלינים. הכל על מקורו, תכונותיו וטיפולו של השומר תוכלו לברר אצלנו.
שומר (פוניקולום וולגרי) שימש כצמח מרפא במשך אלפי שנים. אנו מציגים בפרופיל את צמח הירק והתבלינים הים תיכוני המגוון ונותנים טיפים על טיפול בשומר וכן על חורף וריבוי.
תוכן
- שומר: תכונות ומקור
- טיפול בשומר: השקיה, דישון ושות'.
- האם שומר עמיד?
- רְבִיָה
שומר: תכונות ומקור
שומר הוא צמח תבלין ומרפא מסורתי באזור הים התיכון במשך מאות שנים. הרומאים הביאו אותו לקווי הרוחב שלנו, אבל בתחילה הוא שימש רק מדי פעם כצמח מרפא ותבלין. מקורו המדויק של השומר טרם הובהר במלואו. עם זאת, ההנחה היא שמקורה בים התיכון ובמזרח הקרוב. ידוע מהמסורת שהיוונים הקדמונים השתמשו בשומר כתבלין ובעיקר כצמח מרפא. השומר הארומטי, המכונה גם קופרניקל, פמיס או ירקות הרזיה, זכה בתואר צמח המרפא של השנה ב-2009. השומר שייך למשפחת האומללים (Apiaceae) וקשור קשר הדוק ל אניס (Pimpinella anisum), זרעי קימל (קארום קארווי) ו שָׁמִיר (Anethum graveolens) קשור.
שומר בעצם גדל כצמח דו-שנתי עד רב-שנתי בעל גבעולים מסועפים בכבדות עד לגובה של 120 - 200 ס"מ. שומר מתוק נשאר 50 - 100 ס"מ קטן בשנה הראשונה, שכן הוא פורח רק בשנה השנייה, ובמקום זאת מפתח גבעולים קשקשים ומעבים. שורש השומר גס ומגיע עמוק מאוד לאדמה במקומות טובים. עלי השומר נוצצים פי שלושה עד ארבע וצבעם בירוק עד כחול-ירוק. הם נקצרים ומייבשים כמו ירוקי שומר. הגבעולים המסועפים של עשב השומר ממוסגרים במעטפת עלים בשרנית. תקופת הפריחה היא בין יולי לספטמבר, שבה הצמח מייצר מספר רב של אבני פריחה צהובות ובלתי בולטים. פרחי שומר מועדפים על ידי רחפות (Syrphidae) ודבורים, מכיוון שהם מספקים צוף בשפע בקיץ. הזרעים הירוקים-כחולים בתחילה המתפתחים לאחר האבקה הינם מלבניים-עגולים בצורתם ומחורצים בבירור. הם מבשילים בסוף השנה בין ספטמבר לנובמבר, משחימים ובסופו של דבר נושרים.
האם שומר הוא ירק? ישנם שלושה סוגים שונים של שומר, בהם נעשה שימוש שונה: שומר הבר (פוניקולום וולגרי var. ווּלגָרִי), המתוק או תבלין שומר (פוניקולום וולגרי var. דלץ) והפקעת או השומר הירק (פוניקולום וולגרי var. azoricum). דרך החזרה לזנים ישנים, אבל גם דרך גידול מודרני, הגיוון של זני שומר היום גדול מתמיד.
טיפול בשומר: השקיה, דישון ושות'.
שומר הוא ירק בעל תחזוקה נמוכה שדורש מעט תשומת לב מלבד השקיה בקיץ. לאחר שתילת שומר רק כמה צעדים צריכים להינקט לפני הקציר. יש לעשב את הצמחים הצעירים באופן קבוע כדי לשמור על התחרות על מים וחומרי הזנה נמוכה. שכבת מאלץ' עשויה מחומרים צמחיים, כמו גזרי דשא, מונעת צמיחת עשבים וגם מפחיתה את האידוי. עם זאת, מכיוון שההתפרקות של חומר אורגני קושר חנקן בקרקע, ייתכן שיהיה צורך בדישון מפצה. שומר הוא אחד מהצרכנים הבינוניים, אך דורש כמויות גבוהות יותר של אשלגן. דשן עשיר באשלגן, אורגני בעיקר בשחרור איטי כמו שלנו דשן עגבניות אורגני Plantura אידיאלי לדישון שומר. הדשן הגרגירי נטול החיות משמש בעת שתילת צמחים צעירים מוקדמים או בתחילת הצמח היווצרות פקעות מגידולים שנזרעים ישירות מיושמים סביב השומר ובאופן שטחי משולב. חומרי ההזנה הכלולים משתחררים לאט ובעדינות לצמחים ולסביבה במהלך השבועות.
המזיק הרלוונטי היחיד על שומר הוא זחל זנב סנונית (פפיליו מצ'און), אחד ממיני הפרפרים המקומיים הגדולים ביותר. עם זאת, הנזק שנגרם מהאכלה מוגבל ויתגמל אותך מאוחר יותר עם העשים היפים, הצהובים והכחולים בגינה.
האם שומר עמיד?
שומר פקעת אינו עמיד כצמח בוגר, ואילו הצמחים הצעירים סובלים בטמפרטורות מינוס לטווח קצר עד -4 מעלות צלזיוס. עם זאת, מכיוון שהשומר המתוק מטפח רק פעם בשנה עבור פקעת הנבט הרכה שלו, לרוב אין חורף. את צמחי השומר הפקעת יש לנצח רק כדי להשיג זרעים. שומר עמיד הם שומר הבר ושומר התבלין, אשר בקווי הרוחב שלנו יכולים לעמוד בקלות בטמפרטורות מתחת ל-20 מעלות צלזיוס.
רְבִיָה
שומר מופץ מזרעו. על מנת להשיג זרעי שומר בעצמכם, ראשית עליכם לשקול האם מדובר בשומר עשב או שומר פקעת. האחרון פורח בדרך כלל רק בשנה השנייה ולכן יש לחורף ללא כפור על מנת להשיג זרעים. לשם כך, בחרו 10 - 15 פקעות שומר בריאות ויפות להתרבות וחתכו את העלים. כ-20 ס"מ אחורה, עציצים את צמחי השומר והניחו אותם בבית קר או ב- קוֹנסֶרבָטוֹרִיוֹן. הלחות לא צריכה להיות גבוהה מדי וההשקיה חייבת להיות חסכונית מאוד כדי שהפקעות לא יותקפו על ידי מחלות פטרייתיות. הצמחים חורפים באביב הבא לאחר הכפור האחרון. לאחר מכן הם פורחים במהירות וזרעי השומר מבשילים באופן אמין עד הסתיו. שומר חריף, לעומת זאת, יוצר תפרחות וזרעים רבים בשנה הראשונה לאחר הזריעה. בשנה השנייה, היבול בדרך כלל גדול משמעותית. ראשי זרעים שהופכים חומים יש לחתוך במהירות ולהניח לייבוש, כי זרעי שומר בשלים נוטים ליפול. זרעי השומר קיימא למשך כשנה עד שנתיים.
עֵצָה: שומר מתוק, שומר בולבוס ושומר בר קשורים קשר הדוק, כך שהם יכולים להתרבות זה עם זה. זרעי שומר בגידול ביתי נוטים לפרוח ישירות במקום ליצור פקעת נבט גדולה. על מנת להרבות שומר טהור, לכן חשוב לא לעשות זאת עם שני זנים במקביל באותה גינה.
ניתן להשתמש בשומר במגוון תבשילים ומעשיר את המטבח בנורות הנבטים הארומטיות והבריאות. אנחנו נותנים טיפים קציר, אחסון ושימוש בשומר.