פטריות עץ מאכל: פטריות טעימות על העץ

אם פטריות גדלות על עצים, רק לעתים נדירות מבחינים בהן על ידי קוטפי פטריות. ביניהן פטריות עצים אכילות וטעימות. ניתן לקבוע אותם באמצעות תכונות זיהוי שונות.

פטריית צדפה (Pleurotus ostreatus)

• סוג: פטריות צדפות (Pleurotus)
• ריח: חריף, פטריות
• טעם: עדין
• כובע: עד 20 סנטימטר קוטר, כסוף-אפרפר, חלק, בצורת קליפה, בתחילה קצה מגולגל
• בשר: לבן, קשה עם הגיל
• גבעול: בדרך כלל קצר, לפעמים חסר או ארוך בולט (בעיקר על עצים נשירים), עבה, מחובר היטב לכובע, בסיס דמוי לבד.
• למלות: לבנות, מאוחר יותר לבן-קרמי עד צהבהב, קצוות גליים, לא משתרעים עד הגבעול
• צבע אבקה של הנבגים: לבנבן עד סגול-אפור בהיר
• מופע: עצים נשירים מתים או חיים, לעתים רחוקות יותר על עצי מחט, בעיקר מאמצע נובמבר עד האביב
• סיכון לבלבול עם פטריות צדפות אחרות כגון מול צהוב גבעול (Panellus serotinus) או פטריית צדפה גבעולית (Pleurotus cornucopiae)
• מאפיינים מיוחדים: צמיחה רוחבית אפשרית עד עשרה מטרים בגובה, ברור טעים יותר טרי מהעץ מאשר מהעץ הסופרמרקט, כפטריית מרפא וחיונית מקדמת בריאות, למשל, למערכת חיסונית חזקה ומוגברת. לחץ דם

עֵצָה: מכיוון שהגבעולים וקליפת הפטריות בדרך כלל סיביים וקשים מאוד, אסור לאכול את הגבעולים ולהרתיח את הקליפה לאורך זמן.

שרימפס כבד אלון (Fistulina hepatica)

• שמות נפוצים: שרימפס כבד, פטריית כבד או לשון שור
• סוג: חריקות כבד (פיסטולינה)
• ריח: ריח פטריות נעים
• טעם: ארומה עדינה, מעט חומצית
• כובע: קוטר בין חמישה ל-35 ס"מ, עובי בין שישה לתשעה ס"מ, בגוונים שונים של אדום מבז'-אדום לאדום-דם עד אדום כהה, קצוות לבנים, פסים רדיאליים, מפריש הפרשה דלילה, דמוי שרף, עור מתקלף בקלות, קצה חלק, בצורת קונסולה
• בשר: עקביות רכה, אדום כמו בשר נא
• גבעול: גבעול לרוחב, לא סדיר
• נקבוביות צהובות חיוורות הופכות לאדמדמות עד חום אדמדם עם הגיל
• צבע אבקה של הנבגים: חום בהיר
• התרחשות: ביערות מעורבים העדיפו עצים נשירים כמו אלונים ו סֵפֶרהעומדים בקרקעות עשירות בסיד מהקיץ ועד סוף הסתיו
• סכנת בלבול: רימונים רכים בצבע קינמון (Hapalopilus nidulans), לשונות עץ אלון (Buglossoporus quercinus), אלון schillerporlinge (Inocutis dryophila), trametes מאדימים (Daedaleopsis confragosa)
• תכונה מיוחדת: אכיל בגיל צעיר, שכן הוא הכי טעים; נעשה לרוב לאבקת פטריות

ארנבת אדומה (Polyporus umbellatus)

• שמות נפוצים: Ästiger Porling, Ästiger Büschel-Porling
• סוג: (גבעול-) פורלינגה (פוליפורוס)
• ריח: ריח פטריות נעים
• טעם: אגוזי, מר עם הגיל
• גופי פרי: קוטר שניים עד שבעה סנטימטרים, היווצרות צרורות בקוטר של עד 100 ס"מ, מנומר חום, בצבע שמנת עד חום אגוזי לוז
• בשר: לבנבן עד לבן שמנת, מבנה דק ושביר
• גבעול: בצבע שמנת עד חום בהיר, מתעורר באמצע
• נקבוביות/צינורות בצבע שמנת עד חום בהיר, נפרדות בדגימות ישנות יותר
• צבע אבקה של הנבגים: לבן
• מופע: רגלי עץ נשירים, בשמחה עצי אלון, מראשית הקיץ ועד הסתיו
• סכנת בלבול: ספוגים משקשקים (Grifola), פקעים רחבי עלים (Sparassis brevipes)
• מאפיינים מיוחדים: מעורר ריקבון לבן, פטריית מאכל פופולרית, ברפואה הסינית כפטריית מרפא וחיונית - משמשת בעיקר נגד גידולים

ספוג רעשן מצוי (Grifola frondosa)

• שמות נפוצים: פורלינג נשיר ומרית, מאיטאקי (יפנית)
• סוג: ספוגי רעשן (Grifola)
• ריח: ריח פטריות נעים
• טעם: ארומה עדינה
• כובע: שלושה עד שבעה, לעתים רחוקות בקוטר של עד תשעה סנטימטרים, אשכולות של כובעים בודדים עד 50 קוטר סנטימטר, גידול דמוי גוש או רוזטה, אפור-חום, סיבי או מקומט משטח
• בשר: חום בהיר
• גבעול: אפור-חום, ענפים בעלי מספר רב של ענפים דקים יותר
• נקבוביות/צינורות לבנות עד לבנות או חומות שמנת, ללא השחרת הדפסה
• צבע אבקה של הנבגים: לבן
• הופעה: בעיקר ליד שורשי אלון וערמונים, לעיתים רחוקות טִילְיָה ושורשי אשור, מהקיץ ועד סוף הסתיו
• בלבול אפשרי עם ארנבת אדומה (Polyporus umbellatus), הר (Bondarzewia) ופורלינגן ענק (Meripilus giganteus) כמו גם קלאק מצולץ (Sparassis crispa)
• מאפיינים מיוחדים: רק דגימות צעירות אכילות, משמש לעתים קרובות ברפואה טבעית

הערה: ספוג השקשוקה יכול לגדול לגודל עצום שפטריות עצים (אכילות) אחרות לא יכולות להשיג. בשנת 2018 דגימה אחת הייתה מוכרת בבירור כספוג רעשן, אבל היא שקלה יותר מ-20 קילוגרם.

הריסות רגל קטיפה נפוצות (Flammulina velutipes)

• שמות נפוצים: רגל קטיפה, פטריית חורף, אנוקי (שם יפני)
• סוג: עגלי קטיפה (Flammulina)
• ריח: פטרייה נעימה
• טעם: פטריות, מעט מתוק, ארומטי מאוד
• כובע: קוטר של שניים עד תשעה ס"מ, לעתים רחוקות עד 20 ס"מ, חום-צהבהב עד צהוב-דבש, דביק, גבול בהיר יותר, לפטריות צעירות יש קצה מעוקל
• בשר: לבן עד צהוב בהיר
• גבעול: עד עשרה, לפעמים עד 15 ס"מ אורך, עד סנטימטר אחד בקוטר, קצה בהיר, בסיס חום כהה, סיבי, קשיח וגומי, מבנה ללא טבעות, גזע חלול במבוגרים יותר עותקים
• למלות: לבן עד צהוב בהיר
• צבע אבקה של הנבגים: לבן
• הופעה: בעיקר על עצים קשים, בעיקר מסוף הסתיו ועד האביב
• מאפיינים מיוחדים: פטריית מאכל פופולרית במזרח אסיה, מגדלים שם, פטריית חורף

גפרית מצויה (Laetiporus sulphureus)

• שמות טריוויאליים: איירפורלינג, פורלינג גופרית עץ קשה
• סוג: נבטי גופרית (Laetiporus)
• ריח: מעט חמצמץ, דמוי פטריות, פרי, ארומטי מאוד
• טעם: חמצמץ, מר בעצי אשור ואלון, מתון בעצי ערבה וליבנה
• גופי פרי: עד 30 סנטימטר קוטר, צהוב בהיר, כתום עד חום צהבהב, צורת מניפה, רך קטיפתי
• בשר: מלוכלך עד לבן שמנת או לבן דהוי, יבש, עקביות שבירה, דגימות ישנות יותר קשוחות וקשות
• גבעול: לא קיים, צמיחה אופקית על גזע העץ
• נקבוביות/צינורות צהובות ולבנות ישנות
• צבע אבקה של הנבגים: לבן
• התרחשות: על עצים נשירים ועצי מחט כגון עצי אשוח ועצי אשוח
• להתבלבל עם נקבוביות גופרית מחטניות (Laetiporus montanus) ונקבוביות רכות בצבע קינמון (שתיהן רעילות מאוד), נקבוביות זהב ריחניות (Auriporia aurulenta) ונקבוביות ענק כמו גם הרים
• מאפיינים מיוחדים: הוא אחד ממשמידי העצים האגרסיביים, אכילים רק כפטריות עצים צעירות, גולמי ואינו מתכלה כאשר הוא גדל על עץ רעיל (אפשר להעביר רעל לפטרייה)

להב מסור טאבי (Lentinus tigrinus)

• שם נפוץ: כדור טאבי
• סוג: להב מסור (Lentinus)
• ריח: ריח פטריות נעים
• טעם: עדין כמו פטרייה צעירה, דגימות מבוגרות ניחוח מריר, גרון מגרד
• כובע: ארבעה עד תשעה, לעתים רחוקות יותר בקוטר של עד שנים עשר סנטימטרים, צהוב בהיר עם קשקשים חומים שחורים
• בשר: גוונים לבנים, מבנה דק, קשוח
• גבעול: קשקשים חומים, צהבהבים עד חומים-שחורים, בסיס גזע לבן, דק, שורשי עמוק, אורכו שלושה עד תשעה סנטימטרים, קוטר עד ארבעה סנטימטרים.
• למלות: לבן עד צהבהב-לבן עם הגיל, קצוות משוננים דק
• צבע אבקה של הנבגים: לבן
• התרחשות: מישור שיטפונות ויערות נשירים, גדמי עצים, צַפצָפָה-, ענפי ליבנה וערבה, מהאביב ועד הסתיו
• בלבול אפשרי עם להב מסור קשקשי (Neolentinus lepideus), כדור גמד עשב (Panellus stipticus), מטרייה מסריחה (Lepiota cristata)
• תכונה מיוחדת: דגימות ישנות יותר אינן אכילות בגלל הקשיחות שלהן - רק פטריות עצים צעירות אכילות

אוזן יהודה (Auricularia auricula-judae)

• שמות נפוצים: פטריית סמבוק, מו-אר (אסיה)
• סוג: פטריות דש אוזניים (Auricularia)
• ריח: ניטרלי, לפעמים מעופש, מריח של אדמה
• טעם: ג'לטיני, דומה לדובי גומי, ארומה עדינה, לרוב חסרת טעם
• כובע: אחד עד 13, לעתים רחוקות יותר בקוטר של עד 16 ס"מ, צורת אוזניים עם ורידים, לבד דק, אפור חיוור, לעתים רחוקות יותר צהוב או לבנבן
• בשר: חום, שקוף, ג'לטיני, מתכווץ כשהוא יבש ושוב מנותק הלחות, קשה
• גבעול: אם קיים, מחובר לכובע, קצר גבעול וחום
• גוף הפרי: מסת נבגים שעירה, לבנה בצד התחתון
• צבע אבקה של הנבגים: לבן עד בצבע שמנת, צהבהב
• מופע: עצים קשים, בעיקר ליבנה ו זָקֵן, בדרך כלל מהחורף עד האביב, לעתים רחוקות יותר מהאביב עד הסתיו
• בלבול אפשרי עם אוזן יהודה הקטן (Schizophyllum amplum), אצבעוני אשוח לבן (Cyphella digitalis), קפלונים (Peziza)
• מאפיינים מיוחדים: פטריית עץ אכילה פופולרית מאוד במטבח האסייתי, אפשרית צריכה גולמית, פטרייה חיונית ומרפא בנטורופתיה וברפואה סינית

פטריית צדפה מחורצת (Pleurotus cornucopiae)

• שמות נפוצים: צדפה קרנית, פטריית צדפה מסועפת
• סוג: פטריות צדפות (Pleurotus)
• ריח: קמחי, לעתים קרובות מדיף ריח של אניס, מעט פטריות
• טעם: עדין, מעט קמחי
• כובע: קוטר של עד 15 ס"מ, חום בהיר, אפור, צהוב או חום שועל, בצורת משפך, מעוקל, לרוב גלי, קצה קרוע בחלקו
• בשר: לבן, צהוב וקשה עם הגיל
• גבעול: אורכו בין שניים לתשעה סנטימטרים, קוטר אחד עד שלושה סנטימטרים, לבן, בהיר או אפור-חום, בדרך כלל בסיס לבד לבן, חריצים אורכיים
• למלות: לבן מלוכלך, לבן שמנת, לעתים קרובות מנצנץ ורוד, חריצים דקים וצרים
• צבע אבקה של הנבגים: סגול, חום סגול עד סגול-אפור בהיר
• מופע: עצים קשים מתים, במיוחד על מִסְפּוֹא, בוקיצה וצפצפה, מהאביב ועד סוף הסתיו
• ניתן לבלבל בקלות עם פטריות צדפות אחרות, כמו פטריות צדפה בצורת אוזניים (Pleurocybella porrigens) ופטריות צדפה לימון (Pleurotus citrinopileatus) וכן פטריות צדפה
• תכונה מיוחדת: בהשוואה לפטריות אחרות, ניתן לזהות אותן לפי ריח הקמח

שאלות נפוצות